(בניין עיריית פ”ת, צילום: עיריית פתח תקווה)

ועדת שמות והנצחה בעיריית פ”ת המליצה על אישים נוספים שיונצחו בעיר

בהתאם להמלצת ועדת שמות והנצחה בעיריית פ"ת, ראש העיר רמי גרינברג יביא לאישור מועצת העיר את הנצחת האישים, רומי פוקס, סא"ל עמנואל מורנו, מירי קנול, ד"ר לידיה קוזניסקי, זהבה צברי, תמר פניגשטיין, הרב דוד אמרוסי, ברוך אורן, יואל שיפטן, פרופסור אהרון שלמייב ורבי דוד סלם.

ראש העיר רמי גרינברג “עם כניסתי לתפקיד, אני פועל להנצחת אישים וקהילות אשר תרמו רבות לעיר ולתושביה ולמדינה בכלל. אנחנו נמשיך להוקיר תודה לאישים החשובים שעיצבו את דמותה של העיר והעם וכן נפעל כדי לשמר את האירועים ההיסטוריים לטובת הדורות הבאים שגדלים בעיר. פתח תקוה תמיד תזכור את עברה ואת העובדה שבזכות אנשי מעשה ערכיים היא משגשגת היום.”

להלן מידע מתומצת על כל מומלץ להנצחה:

  1. רומי פוקס 2018-1996 – את לימודיה עשתה בבית הספר “בר לב” ולאחר מכן במסלול המחוננים בבית ספר יסודי ” עין גנים” את לימודיה התיכון סיימה בהצטיינות בתיכון “אחד העם”. כבר בגיל 6 החלה בקריאת ספרים באנגלית, ספר הראשון “הארי פוטר”. רומי נהגה לקרוא ספרים שונים של ספרות יפה פילוסופיה ועוד רבים. כשרומי נפטרה תרמו הוריה את איבריה בהבנה ובביטחון שזו הייתה משאלת ליבה, איבריה של רומי נתרמו לארבעה אנשים.
  2. סא”ל עמנואל מורנו 2006-1971 – עמנואל יהודה מורנו היה קצין בסיירת מטכ”ל בדרגת סגן-אלוף, שנהרג בסיום מלחמת לבנון השנייה. עוז רוחו ואומץ ליבו היוו סמל ומופת ללוחמי היחידה, עת הובילם בארץ אויב. סא”ל מורנו הוביל והשתתף בעשרות פעילויות מבצעיות עלומות לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל.
  3. מירי קנול 2018-1932 – מירי קנול הייתה יהודייה צרפתייה בת 85, ניצולת שואה, שנרצחה בדירתה בפריז ב-23 במרץ 2018. בעלה של קנול כיהן כנשיא קק”ל בצרפת בשנות ה-90 ועסק בפעילות ציבורית למען מדינת ישראל. גם הוא היה ניצול שואה ששרד את מחנה אושוויץ. בני הזוג קנול היו מוכרים ופעילים בקרב אנשי הקהילה היהודית בצרפת. הרצח נקבע רשמית על ידי הרשויות בצרפת כפשע שנאה אנטישמי, התעללות בנכה וכרצח בכוונה תחילה. מבצעיו נשלחו למאסר עולם. בשנת 2021 נקראה על שמה סמטה ברובע ה-11 בפריז שבו התגוררה.
  4. ד”ר לידיה קוזניסקי 2013-1962 – ילידת ארגנטינה עלתה לישראל בשנת 1962. עם עלותה ארצה נרתמה יחד עם בעלה והיוו את גרעין הרופאים המייסדים של בית חולים “סורוקה” שבבאר שבע. במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה שימשה כרופאה כירורגית והצילה עשרות חיילים. בשנת 1969 עברה ד”ר לידיה ובעלה הרופא, לבית החולים “בלינסון” שם עשתה חיל בכל הנוגע לחקר וטיפול בחולי סרטן. אחרי רצח התלמידים במעלות בשנת 1974 יסדה וארגנה את מערך השמירה בבית ספר “עין גנים” בו למדו ילדיה. משם התפשט מפעל השמירה בבתי הספר לכל פתח תקווה. בסוך שנות ה- 70 נרתמה לבנות את בניין הקונסרבטוריון העירוני וכיהנה כיו”ר שלו, במקביל לכהונתה כיו”ר ועד ההורים בבית ספר “עין גנים”. במהלך שנות ה-90 פעלה בהתנדבות במרכז הרפואי “שניידר” בהתאמת ובהשתלת מח עצם לחולי סרטן, בכך הצילה חיים רבים. הוכתרה בתואר יקירת העיר לשנת 2008.
  5. זהבה צברי 2021-1969 –  ילידת העיר בת לעולים הראשונים בשנות החמישים שהגיעו לשכונת פג’ה בעיר. את לימודיה עשתה בבית ספר בעין גנים ובמנהל למסחר ובשנקר. זהבה פעלה בהתנדבות במשך שנים רבות למען משפחות נזקקות ודאגה לכל מחסורם אל מול הרשויות ואף תרמה בגלוי ובסתר מביתה שלה מזון ביגוד וצעצועים. “אשת חסד צדיקה בעלת נתינה לזולת בחן ובמאור פנים יפות”.
  6. תמר פניגשטיין 2019-1999 – ילידת העיר. את לימודיה עשתה בביה”ס היסודי מורשה וסיימה באולפנית ישורון והייתה חניכה ומדריכה בסניף “עזרא” השכונתי, ופעלה לחיבור בין הבנות ללא הבדל וללא משוא פנים. תמר נהרגה בשנת 2000 במהלך השירות בתאונה מחרידה. מאז שנהרגה תמר משפחה פועלת במספר מיזמים לזכרה: הקמת גמ”ח מזון לזכרה, מיזם של מעל 2500 איש שמקבלים מידי שבוע חג ומועד לימוד לזכה ישירות לנייד, עונג לכבוד שבת למעבירי הכבישים מיזם שהוקם ע”י נשות שכונת הדר גנים לאחר ששמעו שתמר כאשר הייתה תלמידה הייתה כל בוקר למעביר הכבישים ופרס תמ”ר מלגות שמחולקות לבנות שעושות מאמץ מיוחד בלימודים המחולק ע”י אולפנית ישורון.
  7. הרב דוד אמרוסי 2022-1951 – יליד טוניס. בהיותו בן שמונה עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בעיר צפת, בקהילתו של הרב חומאני עלוש זצ”ל ממנו ינק תורה, הנהגה ומנהגי העדה. בהמשך הגיע לעיר עם בני משפחתו והתגורר בשכונת כפר אברהם. הרב זצ”ל היה פעיל בהתנדבות כחזן ורב קהילה למעלה מארבעים שנים. במסגרת פעילותו הקים פרויקט ייחודי בהתנדבות מלאה למען ילדי העיר “מכון הכנה לבר מצווה”. סבר פניו ומזגו הנעים של הרב, מידותיו הטובות ונועם הליכותיו היו ידועים כולם בקרב רואיו ומכריו. במעשיו שילב תורה ועבודה, חינוך ומעשה.
  8. ברוך אורן 2001-1915 – ברוך נולד להוריו יעקב וגולדה סוסנוביק בשנת 1915 בפולין. הוסמך כמורה. פעל בתנועת “הנוער-הציוני”. לאחר מלה”ע השנייה, נמלט עם אחיו הבכור, מנחם, לליטא. ב-1941, עלה דרך המזרח הרחוק לא”י. עם הגיעו ארצה הגיע לקיבוץ תל-יוסף ועסק שם בהוראה. בשנת 1944 עבר לפ”ת ובנה בה את ביתו. נישא לרבקה לבית ד”ר אפשטיין. בשנים 1948-1944 לימד בבית-החינוך לילדי עובדים בפ”ת. פעל בארגון ה”הגנה”. ב-1953 ייסד וניהל את בית “יד לבנים” בפ”ת, מפעל ההנצחה הראשון במדינה. השתתף במלחמת הקוממיות כקצין תרבות בגדוד “העין”. נשלח ע”י הסוכנות והג’וינט למחנות שארית הפליטה בגרמניה, שם ריכז את מפעל החינוך במשך שנתיים ושימש כסופר “דבר” וקצין יחסי ציבור. כתב לעיתונות הילדים, לעיתונות היומית, לילקוט “קטיף” ל”מורשת” ולעיתונות המקומית. פעל בהתנדבות למען ארגון חברי ה”הגנה”, האגודה למען החייל, ארגון ההורים השכולים, חבר בוועדת האימוץ של בה”ד 1, מד”א, בית נטע  ארגון הקשישים, נעמ”ת, מוזיאוני ישראל ועוד. על כל אלה ועוד נבחר לחתן פרס ישראל בשנת 1980 וליקיר העיר בשנת 1982.
  9. יואל שיפטן 2014-1920  – יליד גרמניה עלה לארץ כחלוץ בשנת 1936. הצטרף לחברת הנוער של הקיבוץ הדתי שנוסד במקום בו פעל מוס עליה ולאחר מכן הפך למוסד חינוכי. ממנהיגה הבולטים של פתח תקווה במשך שנות דור. לוץ, מחנך ומנהל מוסד “עליה” כיום “כפר אמיתי” וסמינר למורים וגננות. כמו כן, פעל בתחום החינוך המשלים, הקמת בתי תלמיד ועידוד בוגרי מוסדות החינוך בעיר ללימודי המשך באוניברסיטאות ובטכניון. בתפקידו הצבאי היה מפקד העורף של פתח תקווה. בפעילותו הארצית מילא תפקידים רבים בתחומים שונים.
  10. פרופסור אהרון שלמייב 2004-1917 – יליד בוכרה. בוגר הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה אוניברסיטת טשקנט. עבד במשך 40 שנה כמנהל בתי ספר תיכון בטשקנט ותרם תרומה חשובה למערכת החינוך באוזבקיסטן. משורר ומחזאי בולט, ממייסדי אגודת הסופרים היהודים בוכרים בישראל.  בשנת 1987 שימש כיושב ראש היחידה של “סופרים בוכריים” ב “ברית סופרי אוזבקיסטן”. כתב והפיק מחזות בנושאי חינוך, היסטוריה, ספרות מדע ותרבות. פעל במרץ להכרת תרומתם המשמעותית של יהודי בוכרה באסיה המרכזית במשך דורות במגוון תחומים.
  11. רבי דוד סלם זצ”ל 2010-1924– נולד באלג’יר ועלה לישראל בתחילת שנות ה- 60 עם אשתו ותשעת ילדיו. תחילה התגוררו בדרום ובמושב רינתייה עד אשר הגיעו לעיר . לפרנסתו עבד כסנדלר במשך שנים. כאדם מאמין יזם והקים את בית הכנסת ” אוהל יצחק” בצריף הסמוך “למוסד עלייה” דאז. רבי סלם דוד שימש כגבאי בית הכנסת לקהילת המתפללים במשך שנים רבות. בנוסף היה חבר בוועד שכונת כפר אברהם ופעל לקידומה ושגשוגה מול המוסדות השונים לרווחתם של תושבי השכונה. פעל לצדקה וחסד ובמתן בסתר.
0 0 votes
דרגו עכשיו את הכתבה

לשיתוף הכתבה

Subscribe
Notify of

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
הרשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאיתנו עדכונים ופרסומים

אולי יעניין אותך גם

0
Would love your thoughts, please comment.x