“אל תקבלוני כמות שאני”
בתקופה זו פונים אלי הורים רבים אשר ילדם קיבל אבחנה והמלצה למסגרת חינוך מיוחד. רציתי לשתף אתכם בתובנה חשובה המשליכה על התקדמות הילד.
קבלת אבחנה או הגדרה לקושי הן ענין חשוב והכרחי. מתוך האבחנה נגזר המענה שיקבל הילד: שיבוץ במסגרת מתאימה, מהות הטיפול שיקבל, אנשי המקצוע שיטפלו בו ומטרות הטיפול שתקבענה.
לעיתים, עם הקושי בקבלת האבחנה קיים סיכון עבורנו שנרחם או נחשוב כי המצב אינו בר שינוי, שהרי גם המאבחן קבע…
כתוצאה מכך פעמים רבות יקשה עלינו לדרוש מהילד פעולות אשר יתכן שלפני ההגדרה עודדנו אותו להתמודד איתן כמו: השחלת חרוזים גם אם קיים קושי מוטורי, עצמאות בשיחה לילד עם קושי שפתי, אי ויתור על איסוף משחקים לילד איטי ועוד. “אל תקבלוני כמות שאני“ זוהי סיסמא שהגה פרופ’ ראובן פוירשטיין ז”ל מגדולי המאמינים בכושר ההשתנות של האדם.
אל תקבלוני כמות שאני?! הרי עלינו לקבל את ילדנו כמות שהוא?! אכן, עלינו לאהוב בלי תנאי, להשלים עם הקשיים והפערים ולחיות בשלום עם האתגר שילד זה מהווה עבורנו, אולם אסור לנו לוותר לו! אסור לנו לקבל את הקושי והאבחנה של הילד כמות שהיא. לעולם נדרוש מילדנו את המקסימום מתוך רגישות והבנה למצבו.
נזכור כי האבחנה משליכה על אפשרויות הטיפול אולם היא אינה סוגרת דלתות. נמשיך להעניק לילדנו את מקסימום ההזדמנויות לאתגר את עצמו ולהתפתח.
גם לכם יש שאלה בתחום ה“עיכוב ההתפתחותי“?
לשליחת שאלה בוואטספ לחצו כאן>
לשליחת שאלה באימייל כתבו כאן את שאלתכם:
[email protected]
להצטרפות לקבוצת הוואטספ “מיוחדים בחינוך” לחצו כאן>>
המדור בשיתוף “גני מפתח” חינוך מיוחד לילדים בעלי עיכוב התפתחותי גנים יעודים לציבור המסורתי, הדתי והחרדי בפתח תקווה.
