חשד להטרדה לכאורה הבוקר בתחנת אוטובוס במרכז פ”ת, בשיחה עם כתב ‘פתח תקוואי’ מספרת אם הילדה: “הבת שלי, בת ה-18, המתינה הבוקר בשעה 8:50 בתחנת אוטובוס של קו 82 ברחוב פרנקפורטר בדרכה ללימודים, לפתע ניגש אליה בחור ואמר לה ‘אפשר לשאול אותך משהו’ והיא בתמימות אמרה כן, הוא הוציא את הטלפון הנייד שלו והראה לה תמונה מזעזעת בעלות אופי מיני תוך שהוא שואל אותה ‘מה את אומרת על זה?'”

איך הבת שלך הגיבה? “היא נבהלה מאוד, לא הבינה מה קורה. פחדה מאוד, מיד לאחר המקרה היא התקשרה אלינו ואני ובעלי היינו איתה על הקו עד שנכנסה לבית הספר” מספרת האמא ומוספיה “תחושתי כאמא זה שאין מספיק ביטחון. אתה שומר על הילד שלך מכל משמר וברגע אחד בא מישהו ומקלקל”.

מערכת ‘פתח תקוואי’ פנתה ליצחק יונה, מטפל רגשי ומדריך הורים מוסמך ומרצה בתחום המוגנות, בשאלה מה ניתן לעשות ואיך נכון לפעול במצבים כאלה: “לצערנו פגיעות מן הסוג הזה מתרחשות כל מקום – לא רק בעיר שלנו, ולא תמיד ניתן למנוע זאת. עם זאת חובתנו כהורים לעשות הכל בכדי להקנות לילדינו כלים שימנעו פגיעה מתמשכת, כי אינה דומה פגיעה שהתרחשה פעם אחת למסכת פגיעות מתמשכת. השבר הפסיכולוגי של ילד/אדם שנפגע פעם אחר פעם הוא מאוד קשה לאיחוי וריפוי. כהורים עלינו לדאוג לשלושה דברים בנושא הזה: 1. לשוחח בשגרה עם הילדים על מוגנות ועל הסכנות האפשריות, 2. להדגיש כי אם נדמה להם שמישהו עשה בהם או לידם מעשה לא צנוע שעורר בהם אי נוחות, אנחנו רוצים שיבואו לספר לנו מהר ככל הניתן ושאנחנו מבטיחים שלא נאשים אותם, ו3. באם חלילה אירעה פגיעה, עלינו לשוחח עם הילד ולנקות אותו מרגשות אשם ומרגשות קשים אחרים שעולים לאחר אירועים מן הסוג הזה”