משבת ליום טוב

א. מצוה לאכול שלוש סעודות גם בשבת זו. לכתחילה צריך להקדים לאכול סעודה שלישית לפני שעה תשיעית, דהיינו לפני 16:06 כדי לא לפגוע בסעודת ליל יום טוב.

אם לא עשה כך, יאכל סעודה שלישית מאוחר יותר. אמנם יזהר לאכול מעט כדי שיאכל סעודת ליל יום טוב בתיאבון. (משנה ברורה תקכט סק”ה, שער הציון סק”ט. משנה ברורה רצא ס”ק יז)

ב. אין להכין בשבת זו כל הכנה שהיא לצורך יום טוב של שבועות (או”ח תקג).

לא ידיח צלחות לכבוד יום טוב, אלא אם כן עלול הלכלוך הרב לפגום בכבוד שבת. לא יסדר את שולחן סעודת יו”ט, עריכת הצלחות, הסכו”ם וכיו”ב, בשבת (רמ”א  תרסז,א מ”ב סק”ו), אלא אם כן סידור הבית יכבד את השבת. גם בבית הכנסת אין להכין את מקום קריאת ס”ת של יו”ט בשבת (שם סק”ה). גם לא יקח את המחזור של שבועות בשבת וילך עמו לבית הכנסת בשבת, אלא אם כן ילמד בו בשבת עצמה בבית הכנסת קודם צאת השבת.

ג. השינה בשבת צריכה להיות עבור כבוד השבת, ולחזק גופו. אבל אסור לאדם לומר שהוא ישן בשבת הרבה על מנת שיוכל להיות ער בליל שבועות. (ספר חסידים רסו, משנה ברורה רצ סק”ד, ערוך השולחן רצ א).

ד. חימום האוכל לסעודת ליל חג וכל הכנתו יעשה אך ורק לאחר שעת צאת שבת 20:30.

ה. במידה ורוצים להוציא מאכל מהמקפיא לצורך החג, כמו חלה וכיו”ב, יש להשתדל להוציאו בזמן שאם ירצה יוכל לאוכלו בשבת עצמה. ובשעת הדחק שאין לו אפשרות כגון, שלא הספיק להכין את האוכל, באופן שיוכל להוציאו עוד הרבה זמן לפני היום טוב, הרי שאז יוכל להוציא את האוכל בשבת עצמה עוד לפני הסעודה ביום טוב. (בשמירת שבת כהלכתה פרק י הלכה י אסר אופן כזה של הכנה אלא שציין בהערה כז שיתכן ואין זה מעשה בידיים של הכנה. וגם מובא בשם הרב אלישיב (אשרי האיש ח”ג פ”ג הערה קלב) שמאכל שלא יהנה ממנו בשבת עצמה אין להוציאו).   יחד עם זאת צריך לדעת שעיקר יסוד איסור הכנה משבת ליו”ט הוא משום טירחא, ועל כן בשעה ששכח ואין לו ברירה יסמוך על הפוסקים שהוצאה מהמקפיא היא הכנה שאין בה טירחא ומותרת.

הדלקת נרות יום טוב

ו. הדלקת נרות יום טוב יש להדליק רק לאחר צאת השבת.

ז. יכין נר הדלוק למעלה מעשרים מארבע שעות על מנת שיוכל להעביר אש לצורך הדלקת נרות יום טוב במוצאי שבת.

ח. המדליקות בשמן זית, הטוב ביותר שיכינו את הפתיל הצף מערב שבת.

לא הכינו בערב יו”ט יכינו ביו”ט (שבט הלוי ח”ט קכח סק”ב, חוט השני הלכות יו”ט וחול המועד עמ’ מג שכתב לגבי כך “שאין בזה איסור מתקן מנא”). אך לא יכינו הפתיל מצמר גפן משום תיקון כלי.

המדליקות בנרות שעווה, מותר להם לסדר את הפמוט ביום טוב על מנת שיהיה אפשר לשים שם טוב יותר את הנרות.

ט. המדליקות בנר שעווה, לא ידביקו הנר בפמוט על ידי חימומו כנהוג, אלא יניחוהו ללא חימום ודיבוק. מותר להוציא חתיכת הפח והדיסקית הנשאר מנרות שבת בתוך הנרונית לצורך הדלקת נרות יו”ט, וכן את החלב הנשאר בכוסית.

י. נשים שאינן מתפללות מעריב, או שמתפללות ושכחו לומר ‘ותודיענו’ בתפילה ומדליקות נרות עוד לפני הקידוש, תאמרנה “ברוך המבדיל בין קודש לקודש” על מנת שתוכלנה להדליק את הנרות. (מבית הלוי מועדי השנה עמ’ שכה).

יא. הגפרור או הנר שעמו העבירו את האש לצורך הדלקת הנרות, יניחו אותו על מגש, ובשום פנים ואופן לא יכבו אותו וגם לא יזרקוהו על מנת שיכבה. (משנה ברורה תקיא,ד, ביאור הלכה ד”ה אין, קיצושו”ע צח,כה, שו”ע או”ח תקיד,א).

יב. לאשכנזים הנוהגים להזכיר נשמות בשבועות ולהדליק נר נשמה, יכין בערב שבת נר של 48 שעות שיספיק להיות גם נר של הזכרת נשמות שעושים בשבועות. לא הכין נר כזה יכול לכתחילה להעביר אש ביו”ט לצורך הדלקת נר נשמה, וידליקנו בחדר שנעשה בו שימוש ויש בכך משום תוספת אורה לבית, ואין זה נר של בטלה. (ביאור הלכה תקיד ד”ה נר של בטלה, וראה מבית הלוי, מועדי הלוי עמ’ תלז, בשם שבט הלוי).

הבדלה משבת ליו”ט

יג. במוצאי שבת, קידוש לליל שבועות אומר את סדר יקנה”ז: ברכת היין, ברכת קידוש היום, ברכת הנר, ברכת הבדלה וברכת שהחיינו.

יד. אין מברכים על הבשמים היות “דשמחת יו”ט ואכילה ושתיה מועיל כמו בשמים” (תוס’ פסחים קב,ע”ב ד”ה רב אמר. וכן במשנ”ב תצא סק”ג: “דביום טוב שחל במוצ”ש אין מברכין על הבשמים, והטעם לפי שיש מאכלים טובים מישבים דעתו כמו בשמים”).

טו. יש להקפיד לומר “המבדיל בין קודש לקודש”. טעה ואמר “המבדיל בין קודש לחול” לא יצא ידי חובה. בין אם נזכר תוך כדי דיבור ובין אם נזכר לאחר כדי דיבור, יחזור ויברך “המבדיל בין קודש לקודש”. (שו”ע או”ח תפז,א, שמירת שבת כהלכתה פרק סב,כא).

טז. בברכת הנר בהבדלה הנאמרת בקידוש, מברך ‘מאורי האש’, ויכוון על הנרות שהדליקו לכבוד היום טוב. לא יעשה אבוקה כמו המנהג הרגיל במוצאי שבתות.

יז. מצווה על האדם להכין את עצמו להיות שמח וטוב לב במועד.

יום טוב

יח. נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות (רמ”א תצד,ג). קיימים בכך כמה מנהגים: יש קהילות (כמו בהונגריה) שנהגו לאכול בערב ארוחה חלבית ובבוקר ארוחה בשרית (אורחות רבינו ח”ב עמ’ צח, שו”ת וישב משה ח”ב קו).

יש שהקפידו בלילה לאכול דברים חלביים ואח”כ, באותה ארוחה, לאחר שהקפידו על הפסק בין חלב לבשר (הפרדה בכלים, מלחייה, מפה ולחם), לאכול בשר (של”ה מסכת שבועות, דרכי תשובה יו”ד פט סק”ה, ס”ק יט). ויש שאכלו מיני מזונות של חלב בקידוש בבוקר אחרי התפילה, ואח”כ אכלו ארוחה בשרית. כל אחד ינהג על פי מנהגי קהילתו באשר לזמן בו הוא אוכל את מאכלי החלב.

יט. הניעור בליל תיקון שבועות לעניין ברכות התורה: אם ישן שנת קבע בשבת, ערב שבועות, – מברך בעצמו את ברכת התורה שבסדר ברכות השחר (משנ”ב מז ס”ק כה) והנוהגים כחזון איש ידאגו שיצאו ידי חובת ברכת התורה על ידי מי שישן בלילה (חוט שני הלכות שבת ח”ד עמ’ שכח).

בברכת ‘אהבת עולם’ של מעריב לא יכוין לצאת ידי חובת ברכת התורה (משנ”ב מז ס”ק יג, ביאור הלכה ד”ה פוטרת), וודאי אם לא למד מיד אחר מעריב הרי שלא יצא ידי חובת ברכת התורה על ידי ברכת ‘אהבת עולם’ (משנ”ב מז ס”ק כח בשם רע”א).

כ. הניעור בליל תיקון שבועות לעניין ‘אלוקי נשמה’ ו’המעביר שינה’: יכוון לצאת על ידי אחר את ברכות ‘אלוקי נשמה’ ו’המעביר שינה’.

אם ישן בעצמו ‘שתין נשמתין’ יברך בעצמו ברכות אלו. (משנ”ב מו ס”ק כד ובביאור הלכה ד טז ד”ה דוד, הביא שלוש דיעות באשר לשיעור זה: י”א שלוש שעות, י”א שהשיעור הוא חצי שעה, וי”א שהשיעור הוא שתים ושלוש דקות).

כא. הניעור בליל תיקון שבועות לעניין נטילת ידיים ו’אשר יצר’: יטול ידיו ג’ פעמים בעלות השחר ויברך ‘על נטילת ידיים’ וברכת ‘אשר יצר’ יברך רק לאחר שהתפנה (משנ”ב ד). לנוהגים ככף החיים, כבן איש חי וכפסקי הרב עובדיה יוסף יברכו במקרה כזה רק ‘אשר יצר’ ולא יברכו ‘על נטילת ידים’.

ישן שינת קבע על מטתו, לכל הפחות חצי שעה יברך ‘על נטילת ידים’ בקומו בבוקר.