fbpx

מנוי חינם לקבלת עדכונים בוואטספ ובטלגרם

עו"ד יוסי הרשקוביץ: "מערכת בתי הדין ומערכת בתי המשפט נמצאים על מסלול התנגשות"

שוחחנו עם עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני משפחה וענייני מעמד אישי, על הפסיקות האחרונות של בתי הדין הרבניים, וניסינו לברר את מידת המתח בין מערכות הדינים המקבילות לענייני משפחה

מאת זוהר שלג 26.9.2019

אחד מתחומי המשפט המסעירים ביותר במשפט הישראלי הוא הנושא של דיני מעמד אישי ודיני משפחה. בישראל למעשה פועלות שתי מערכות משפטיות במקביל: בתי הדין הרבניים, אשר אחראים לענייני מעמד אישי (ירושה משפטית מן המנדט הבריטי), ומחזיקים בסמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין.

כלומר, כאשר אדם בישראל מבקש לדון בעניין הקשור לגירושין או נישואין בישראל, עליו לעשות זאת בבית הדין הדתי אליו מסורה הסמכות המתאימה לכך (במקרה של יהודים, בתי הדין הרבניים). בתי המשפט לענייני משפחה לעומת זאת, דנים בכל מה שהוא "עניין משפחתי", כלומר לא רק ענייני מעמד אישי, אלא גם סכסוכים משפחתיים ואפילו סכסוכים עסקיים כאשר הצדדים הם קרובי משפחה.

ענייני נישואין וגירושין כאמור יידונו תמיד בבתי הדין הרבניים. עם זאת, כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ניתן לכרוך אל הדיון גם את הנושאים הרכושיים, משמרות הילדים ומזונות. כלומר, עניינים רכושיים, משמורת הילדים ומזונות אשה וילדים,יכולים להיות נדונים או בבתי הדין הרבניים, או בבתי המשפט, כאשר מה שקובע לעניין זה הוא מי מגיש קודם את התביעה ולאיזו מערכת דינים.

בבתי הדין הרבניים יושבים רבנים, שתפיסת עולמם, איך נאמר זאת בעדינות, שונה מאלו של שופטים במערכת האזרחית. עם זאת, בית המשפט העליון קבע בבג"ץ בבלי המפורסם, כי כאשר בתי הדין פוסקים בעניינים רכושיים, עליהם לדון בהתאם לדין האזרחי.

בימים אלו ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון לפיו עניין מזונות הילדים ידון בעיקרון אך ורק בבביהמ"ש לענייני משפחה, אלא אם כן הצדדים מסרו בהסכמה את הסמכות לדון בכך לביה"ד הרבני.

עו"ד יוסי הרשקוביץ. צילום: יח"צ

כל זאת היה אתמול

שוחחנו עם עו"ד יוסי הרשקוביץ, עו"ד מוביל לענייני משפחה ומעמד אישי, המייצג שנים בבתי המשפט השונים ובבתי הדין הרבניים. לפי עו"ד יוסי הרשקוביץ, נראה שמערכות הדינים המקבילות שוב נמצאות במתח האחת עם השנייה: "מספר החלטות של בתי הדין הרבניים מצביעות לדעתי על התרחקות מסוימת של בתי הדין מבתי המשפט לענייני משפחה. ראשית יש את הנושא של בגידות. בעיקרון, בגידות וענייני מוסר למיניהם אינם רלוונטיים לפי הדין האזרחי, ואינם שייכים לענייני חלוקת הרכוש. חלוקת רכוש צריכה להיעשות באופן שוויוני לפי חוק יחסי ממון".

אתה מתכוון לפסק דין הבוגדת?

יוסי הרשקוביץ: "תלוי לאיזה 'בוגדת' אתה מתכוון. בחודש יולי היה פסק דין שזכה להד תקשורתי נרחב מאד. פורסם בתקשורת אז בקול גדול, שבית הדין הרבני שלל אישה מהזכות שלה לחלק מן הדירה המשותפת בגלל שהייתה לא נאמנה בנישואים. הפרסום אז היה למעשה פייק ניוז מצד התקשורת: הדירה של בני הזוג הייתה מה שמוגדר נכס חיצוני, כלומר דירה שהייתה של הבעל לפני הנישואים, והיא מוחרגת באופן עקרוני מחלוקת הרכוש בעת גירושים".

"נכון שבמקרים לא מעטים, בתי המשפט קובעים שהייתה "כוונת שיתוף" בנכס חיצוני, ומורים על חלוקת הנכס בעת גירושים, אולם לא מדובר בחזקה אוטומטית. היות ובאותו מקרה הייתה בגידה, בהחלט היה סביר מצד בתי הדין הרבניים לקבוע שלא הייתה כוונת שיתוף לגבי הנכס. כלומר, בניגוד לרושם שנוצר אז בתקשורת, לא מדובר בהלכה חדשה או פסיקה יוצאת דופן".

ומה קרה לאחרונה?

יוסי הרשקוביץ: "החודש ניתנה החלטה בבית הדין הרבני שדווקא כן הכניסה שיקולי מוסר לשיקולי חלוקת הרכוש. מדובר היה במקרה שבו האישה לא הייתה נאמנה לבעלה במשך עשר שנים. בית הדין הרבני יצר קונסטרוקציה משפטית שהוא קרא לה "השיתופיות המוחלשת", ואמר ללא כחל וסרק שבגלל חוסר הנאמנות של האישה, היא תקבל פחות בחלוקת הרכוש. בכך בית הדין הרבני 'הלך אחורה', והכניס שיקולי מוסר לדין".

קרע בין בני זוג, אילוסטרציה.  צילום: Canva

ההחלטה של הכנסת מוסר לתוך חלוקת הרכוש, עשויה להיות תחילתה של מלחמת סמכויות בין מערכות הדינים השונות. לפי עו"ד יוסי הרשקוביץ, המערכות כבר 'אתגרו' אחת את השנייה בעבר: "בין מערכות הדינים לאורך השנים, יש רמות מתח משתנות. למשל כל הנושא של עגונות, יש פרשנים לא מעטים שסבורים שהדבר נוצר בתגובה לנגיסת הסמכויות בבתי הדין הרבניים".

איזו פסיקה הייתה לאחרונה?

עו"ד יוסי הרשקוביץ: "לפי הדין הקיים היום, כאשר בני זוג מתגרשים, צריך לחלק באופן שוויוני את כל הרכוש שהצטבר במהלך הנישואים אצל בני הזוג, והמושג 'כל הרכוש' מפורש בצורה רחבה. כלומר, צריך לחלק זכויות סוציאליות שיש לבני הזוג, כספים שהצטברו בקרנות פנסיה והשתלמות וכיו"ב".

"אחד מהדברים שצריך לחלק גם הוא אופציות שבן הזוג קיבל ממקום העבודה שלו.  ניקח מקרה של עובד שמקבל אופציות למניות בחברת סטארט אפ בישראל. העובד קיבל את האופציות לפני שנים, ובמשך תקופה האופציות היו שוות כמה סנטים למניה. לאחרונה אותה חברה הונפקה בבורסה, ופתאום שוויין של האופציות עלה לאין שיעור".

לפי מה קובעים?

עו"ד יוסי הרשקוביץ: "כאשר זוג מתגרש ולמי מבני הזוג יש אופציות בחברה פרטית שבן הזוג קיבל כעובד בזמן הנישואין, מתעוררת מחלוקת בין בני הזוג בזמן הגירושין: האם בן הזוג יהיה זכאי למחצית השווי נכון למועד הגירושין, או שהוא יכול לטעון כי הוא מבקש להמתין למימוש האופציות, שאז ערכן יעלה משמעותית.

בפס"ד של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון אשר ניתן ע"י כב' השופט נחשון פישר, שנתמך על ידי חוות דעת מקצועית של פרופ' שחר ליפשיץ, נקבע שבן הזוג יכול לבקש ולהמתין עם האופציות עד למועד בו הן יבשילו, כלומר לא לקבל את האופציות או שווי האופציות במועד הקרע בין הצדדים, אלא להמר שהן יהיו שוות הרבה יותר במועד מאוחר יותר אם תהיה הנפקה". על פס"ד זה הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד אשר דחה את הערעור, ובכך קבע הנחייה לבתי המשפט בעניין (בקשת רשות ערעור אשר הוגשה לביהמ"ש העליון נדחתה, מבלי שביהמ"ש נכנס לגופם של דברים).

היות ומדובר בפסיקה של בית המשפט המחוזי, לא מדובר בהלכה מחייבת, אולם מדובר בקביעה שמנחה את את בתי המשפט האזרחיים לענייני משפחה בבואם להחליט בסוגיה דומה. "עם זאת" אומר עו"ד יוסי הרשקוביץ, "בית הדין הרבני האזורי בירושלים נתן לאחרונה פסיקה הפוכה: בן הזוג שאינו מחזיק באופציות, יקבל את שווי האופציות במועד הקרע, ואין לו אפשרות להמתין למועד ההבשלה".

"ההחלטה הזאת בינתיים תלויה ועומדת, כאשר הוגש עליה ערעור לבית הדין הרבני הגדול. צריך להבין, המשמעות של ההבדל בין להמתין למועד ההבשלה לבין חלוקה לפי מועד הרקע, מגיעה לעיתים להפרש של למיליוני שקלים", הוא מציין.

מה המשמעות של המגמה שתיארת כאן?

עו"ד יוסי הרשקוביץ: "בעצם אנחנו רואים שיש משמעות למירוץ הסמכויות הזה בין בתי המשפט האזרחיים לבין בתי הדין הרבניים. גם כיום יש משמעות לערכאה שבה התיק יידון. לכן כאשר נוצר קרע בין בני הזוג ואחד הצדדים רוצה להתגרש, חשוב שעורך הדין יידע לנתב את התיק בהתאם לערכאה שמתאימה לדיון לפי נסיבות המקרה".

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי

הרשמו חינם לערוץ הוואטספ והטלגרם שלנו

הרשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאיתנו עדכונים ופרסומים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

מנוי חינם לקבלת עדכונים בוואטספ ובטלגרם

הרשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאיתנו עדכונים ופרסומים