באותו בוקר לח בשנת תרל”ח, כשיצאו חמשת הרוכבים מיפו, הם בוודאי לא שיערו לעצמם שהכפר אומלבס יהפוך ל’אם המושבות’ עם למעלה מ-230,000 תושבים, אבל בעיקר הם לא שיערו לעצמם את הדיון סביב שמה של המושבה החדשה: פתח תקווה.

שמה של העיר ניתן לה על ידי המתיישבים, כביטוי לחלום שלהם להפוך את העמק המקולל ליישוב פורח. השם פתח תקווה לקוח מספר הושע  “וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה”.

מאז נוסדה ב1878, או אולי רק מאז הוכרזה כעיר ב1937, עולה מידי פעם השאלה, כיצד כותבים את שם העיר, בכתיב חסר או בכתיב מלא. פתח תקווה או פתח תקוה. כתב ‘פתח תקוואי’ פנה אחרונה לבדוק את דעתה של האקדמיה ללשון העברית בסוגיה הדרמטית הזאת.

לפי החלטת האקדמיה יש לכתוב פתח תקווה בשתי וי”ווים. לדברי האקדמיה: “שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו”ד, פתח תקווה בשתי וי”ווים, נהרייה וקריית גת בשתי יו”דים וכדומה”

אחרי ההחלטה החד משמעית של האקדמיה ללשון עברית, יצאנו לבדוק איך כותבת העירייה את שמה של העיר והופתענו. בסמל העיר נכתב פתח תקוה עם וא”ו אחת, וכך גם בשלט הכניסה לעיר. אבל מסתבר שהעירייה לא החליטה סופית, כיצד היא מאייתת את שם העיר.

כשמחפשים את אתר העירייה בגוגל, עולה ששם אתר העירייה הוא “פתח תקווה – עיריית פתח תקווה האתר הרשמי” – עם שתי וי”ווים. גם בויקיפדיה, שם העיר מופיע עם שתי וי”ווים.

בכתיב חסר הניקוד, כמו שהחליטה האקדמיה ללשון העברית, משתמשים גם ב’נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, ומשרדי הממשלה. נותר לבדוק מדוע עיריית פתח תקווה טרם קיבלה על עצמה את החלטת האקדמיה ללשון העברית?

תגובת עיריית פ”ת: בשנת 89 החליטה הנהלת העירייה שבפרסומיה תושמט “ו” אחת מהשם “פתח תקוה”. גם מועצת ראש פינה קיבלה החלטה ששם העיר ייכתב ללא האות “י” וכך נראים פרסומיה הרשמיים שנים רבות.

הנהלות העירייה שבאו אחריה המשיכו בנוהל זה ועל כן פרסומי העירייה מתפרסמים עם  “ו” אחת.