אלקטרה אפיקים משיקה קמפיין חדש ומקיף במטרה להעלות את המודעות לחשיבות תיקוף הנסיעה באוטובוסים – לא רק כהליך טכני, אלא ככלי חיוני לשיפור התחבורה הציבורית בישראל.
כל מי שעלה על אוטובוס מכיר את זה: מעבירים את הרב-קו במכשיר התיקוף, שומעים את הצליל – ונוסעים. פעולה פשוטה שלוקחת שנייה. אבל מה שרבים עדיין לא יודעים הוא עד כמה הפעולה הזו קריטית לשירות שאנחנו מקבלים.
מה באמת קורה כשלא מתקפים?
הקמפיין מציף מסר פשוט אך קריטי: כשלא מתקפים – זה כאילו לא נסענו. רבים מהנוסעים מחזיקים חופשי-חודשי או הסדר תשלום אחר, אך כשאינם מתקפים את הנסיעה, היא אינה נרשמת – מה שפוגע ישירות בתקצוב הקווים, בתכנון התחבורתי ובשירות שמקבלים התושבים.
נוסעים רבים חושבים שתיקוף נועד לבדוק אם שילמנו. אבל האמת היא שהרבה פעמים הנוסעים דווקא כן משלמים – למשל, כשיש להם חופשי-חודשי או חוזה טעון מראש. ועדיין, ברגע שהם לא מתקפים, המערכת לא יודעת שהם נסעו.
זה נשמע טכני, אבל ההשלכות דרמטיות: משרד התחבורה מתכנן ומתקצב את התחבורה הציבורית לפי מספר הנוסעים המתקפים בפועל. אם אין תיקוף – אין תקציב. ואם אין תקציב – אין תגבור לקווים עמוסים, אין הארכת שעות פעילות, ואין פתיחה של קווים חדשים באזורים שזקוקים להם.
במילים פשוטות: אם לא מתקפים – זה כאילו לא עלינו על האוטובוס. גם אם שילמנו.
תיקוף מדויק עוזר לבנות תחבורה חכמה יותר. הנתונים שנאספים בזמן אמת – איפה עלו, מתי, כמה נוסעים היו – הם הבסיס לקבלת החלטות. בזכותם אפשר לזהות אילו קווים מלאים, באילו שכונות חסר שירות, ומתי כדאי להוסיף אוטובוסים.
יותר מזה – באזורים שבהם שיעור התיקופים נמוך, משרד התחבורה עלול לחשוב שהביקוש נמוך – אפילו אם האוטובוסים עמוסים בפועל. וככה, באופן כמעט לא מודע, אנחנו עלולים לפגוע בעצמנו ובשכונה שלנו.
תיקוף זו אחריות אזרחית
מעבר לחוק, תיקוף הוא מחווה של שותפות. הוא הדרך לומר: אני חלק מהמנגנון הזה, אכפת לי מהשירות, אני רוצה תחבורה ציבורית טובה יותר. וכשיותר אנשים מתקפים – כולנו מרוויחים.
זו בדיוק הסיבה שבחודשים הקרובים תראו ברחבי העיר פעילות שמקדמת את תיקוף הנסיעות: הסברה, תחרויות נושאות פרסים בבתי ספר, ואפילו דיילים שמגיעים לקווים המרכזיים כדי לעזור ולהזכיר, כי תיקוף הוא לא רק חובה – הוא מפתח לשירות טוב יותר, מהיר יותר, ונגיש יותר לכולנו.
