האם אליהו הנביא כתב את ההגדה של פסח? מדוע נוהגים רוב קהילות ישראל כמנהג האר”י בסידור הקערה? מה הצחיק את ה’חפץ חיים’ בעשרת המכות? איזו סגולה נתן ה’מסילת ישרים’ למי שלא מצליח לשמוח במצוות החג? מה הרב אלישיב שאל את נכדו בסוף הסדר? מדוע התנגד הרב וולבה לאמירת וורטים מתוחכמים? ומי נולד בליל הסדר?
קבוצת אנשי עסקים בשכונת כפר גנים בפתח תקווה ביקשו להסב כהכנה לליל הסדר ולאמירת ההגדה של פסח במחיצת הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט”א, ראש בית הוראה הכללי ירושלים. ארבעה לילות בטרם התקדש חג, מסר בפניהם הגרב”צ שיעור מרתק, בסיומו נערך שו”ת הלכה למעשה.
הרב קוק שילב בשיעורו בין עולמות ליטא ופולין, תורת הנגלה ותורת הנסתר. הוא סיפר על ליל הסדר בבתיהם של רבותיו, מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל והמשגיח רבי שלמה וולבה, בעל ‘עלי שור’, וחזר שוב ושוב על המסר: “אנשים חושבים שהעיקר להגיד וורטים ופלפולים על ההגדה. טעות היא בידם. העיקר לספר את ההגדה בשפה פשוטה וברורה, כדי שיבינו כל בני המשפחה”.
הגרב”צ הביא את דברי הזוהר הקדוש במעלת ליל הסדר: “בה בשעה (שאדם מספר בסיפור יציאת מצרים) מקבץ הקב”ה את כל פמליה של מעלה ואומר להם לכו שמעו הסיפור השבח שלי שמספרים בני, וכל אדם המספר ושמח בסיפור ההוא עתיד לשמוח עם השכינה לעולם הבא” (הזוהר הקדוש)
