לתפוס את רב העיר הגאון רבי מיכה הלוי לראיון עיתונאי, זאת משימה מאתגרת בכל ימות השנה ועל אחת כמה וכמה בערב חג השבועות. מספיק לראות את מודעת רצף השיעורים שימסור הרב הלוי בחג השבועות, כדי להתרשם מכמות השיעורים שמוסר הרב גם לאורך השנה.

את שיעורי החג התחיל הרב כבר ביום חמישי האחרון בשיעור משותף עם הרב הראשי לישראל הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט”א, ורצף שיעורים מסחרר במהלך השבת האחרונה. את החג יפתח הרב בשיעור בבית כנסת צעירי כפר גנים, ויסיים את סבב השיעורים רק 24 שעות לאחר מכן בבית הכנסת יחדיו, בשיעור משותף לנשים וגברים.

בין לבין, נאות רב העיר להעניק ראיון חגיגי לפתח תקוואי, לדבר על ענייני השעה, ברבנות המקומית וגם על חלקו ברפורמת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

מזה למעלה מחמש שנים שהרב מכהן כרבה הראשי של פתח תקווה, האם הרב מרוצה ושמח בתפקידו?

“מבלי להיכנס לשיעורי התורה הרבים המקיפים את כל העיר בשנים האחרונות, אתן לך דוגמא אחת מתחום הכשרות. בעת כניסתי לתפקיד היו כ-350 עסקים, עם תעודות כשרות ברמות שונות. כיום יש בעיר כ-500 עסקים עם תעודת כשרות. למיטב ידיעתי לא היה גידול מיוחד במספר העסקים בעיר. ההצלחה שלנו היא בזכות הדיבור הישיר והאמיתי עם העסקים. השקיפות והגישה החיובית, הם שהביאו אותם לרצות תעודת כשרות לעסק שלהם”.

תחום הכשרות, קרוב מאוד לליבו של הרב הלוי. רק לאחרונה סיימה וועדה בראשותו את עבודתה, בבדיקת תחום הכשרות ומערך הכשרות ברבנות הראשית לישראל. המלצות הוועדה שהתקבלו על ידי מועצת הרבנות הראשית, עומדות בבסיס מהפכת הכשרות שמוביל הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו.

עוד לפני שהתחיל לטפל במערך הכשרות ברמה הארצית, יזם הרב הלוי מיני רפורמה במערך הכשרות בפתח תקווה. במסגרת רפורמה זו הוא החל להסדיר את יחסי העבודה בין המשגיח למושגח, ולבקשתו יצאה המועצה הדתית במכרז לניהול חיצוני של מערך הכשרות בעיר.

כשהרב מדבר על “שקיפות וגישה חיובית” שגורמים לבעלי עסקים לבקש תעודת כשרות לעסק שלהם, מה הכוונה?

“בפסח האחרון היו 80 עסקים פתוחים עם תעודת כשרות שלנו. לשני עסקים מתוך השמונים, המשגיח לא הצליח להגיע בזמנים שסיכמנו. אך כמובן שנערכה ביקורת והמקום פעל כנדרש, ללא כל בעיה הלכתית. החלטנו במחלקת הכשרות להחזיר לשני עסקים אלה, את הכסף באופן יחסי על השעות שהמשגיח היה אמור להיות ולא היה. לזה אני קורא שקיפות, כנות וגישה חיובית. ואלה הדברים שגורמים לאימון בין הרבנות לבעלי העסקים”.

מבחינת הרב, תפקידה של הרבנות הוא הרבה מעבר למתן הכשרות. הוא רואה ברבנות את הסמל המקומי לכך שמדובר במדינה יהודית. “עוד לפני שמדברים על איכות וכמות שירותי הדת, עצם קיומה של הרבנות מעביר מסר חשוב לתושבי המדינה שאנחנו חיים במדינה יהודית” אומר הרב. ואכן, הרב הלוי מקפיד להיות במספר בתי כנסת בעיר בשבתות, והוא משתתף קבוע באירועים של העיר, החל מחנוכת ספריה ועד אירועי יום הזיכרון ואירועים נוספים לכלל הציבורים בעיר.

כשרות פרטית או כשרות ממלכתית?

אבל אולי כמו שאמר לאחרונה בראיון לאחד מעיתוני סוף השבוע רב שפרש מכשרות רבנות מקומית ועבר ל’השגחה פרטית’, שהגיע הזמן להפריט את מערכת הכשרות בישראל ושהרבנות תשמש רק כרגולטור בתחום הכשרות?

אין מקום בכלל לדיון לפי עניות דעתי על ביטולה של הרבנות או על הפרטה במערכות שונות עליהן מופקדת הרבנות. למה אף אחד לא יחשוב להפריט את מערכת החינוך? מכיוון שזה התוכן של המדינה, ותוכן לא יכול להיות בידיים פרטיות. כך גם שירותי הדת כמו הכשרות והמקוואות. זה התוכן הרוחני של המדינה. אין מקום להפרטה של תחום  הכשרות, ואסור להפוך את הרבנות שתשמש כרגולטור בלבד. הרבנות היא לא רק מתן רישיון לשירותי דת אלא היא בעצמה צריכה לדאוג להעברת תכנים יהודים דרך שירותי הדת.

השיטה של הכשרויות העסקיות הוכיחה את עצמה בכשרויות ברמה של בד”צים, האם זה לא נכון להפוך את כל מערך הכשרות למערך עסקי?

השגחה ממלכתית שממומנת על ידי המדינה ומיוצגת על ידי רב מקומי, מנהל מחלקה ומפקחים היא השגחה שאיננה נגועה באינטרסים. כי בהשגחה פרטית, כשיורד עסק מהליסט, יורדת הכנסה והצד הפיננסי של עסק הכשרות נפגע. אצלנו זה לא משנה מספר העסקים שאנחנו נותנים להם כשרות. לכן הכשרות הטובה ביותר יכולה להינתן רק על ידי השגחה ממלכתית ולא על ידי השגחה פרטית בעלת אינטרסים. 

כי מפתח תקווה תצא תורה

הבעיה היא שמערכת הכשרות בהרבה רבנויות מקומיות בארץ לא מתנהלת ברמה של מערכת הכשרות בפתח תקווה, ולכן עולה הדרישה להפריט את מערכת הכשרות מהרבנות. השאלה איך מגיעים לכזאת רמה של תפקוד במערכת הכשרות?

איני מסכים עם הנתונים שהצגת בשאלתך ועוד ארחיב על כך בהמשך. כדי להגיע לאיכות של כשרות כמו שהגענו, יש צורך במערכת שפועלת בהיררכיה נכונה, שכל אחד כפוף ומקבל הוראות מהדרג שמעליו. יחד עם זה צריך לשאוף להיות בתקן של הרבנות הראשית שמפקח אחד אחראי על עד 40 עסקים. המועצה הדתית בפתח תקווה, הכי קרובה לתקן עם מפקח אחד על  60 עסקים. בעוד שהממוצע הוא 100 עסקים למפקח. ושוב, גם כאן חשובה מאוד השקיפות, היושרה והשמירה על נהלי עבודה. זה הוכיח את עצמו בפתח תקווה, וכשהרפורמה שמוביל הרב לאו תתחיל לפעול, זה יוכיח את עצמו בכל הארץ.

בכלל למערכת הכשרות בפתח תקווה קיימת ייחודיות עם דירוג הכשרויות שהרבנות נותנת. כיצד זה עובד?

אכן, בפתח תקווה יש מדרג של שלושה סוגי כשרויות: כשרות רגילה בסיסית, כשרות מהדרין וכשרות ברמה גבוהה יותר. בכשרות המהדרין, חומרי הגלם והמוצרים המסופקים לחנות הם מכל סוגי המהדרין. ברמה הגבוהה יותר שנקראת “הידור הכשרות”, חומרי הגלם למוצרים המסופקים הם מבד”צ העדה החרדית, הרב לנדאו, שארית, קהילות והרב רובין. בלב שלם וללא חשש, כל אחד מהציבור החרדי יכול לסמוך על הכשרות הזאת של הרבנות בפתח תקווה.

לסיכום, האם הרב אופטימי ממצבן של הרבנויות המקומיות? האם יש אפשרות לתקן?

לדעתי, רוב הרבנויות המקומיות פועלות בצורה נפלאה ומעוררת כבוד. האנשים שמייצרים את התדמית השלילית, הם באים במגמה של הפרטה, ולהגיד שמוסד הרבנות הוא מוסד מיותר. מיעוט הרבנויות שצריכות תיקון, הם הוכחה שאינה דומה לנידון ולכן נוצרת פה תדמית שלילית. אני בטוח שבהובלת הרב הראשי לישראל, הרבנויות המקומיות ימשכו להשתפר ולהעניק שירותי דת ועוצמה רוחנית לכלל ישראל.

חג שמח!