ההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה הריאתית עדיין לא ידועות ולכן יש צורך במעקב לאחר החולים, בנוסף, לא ידוע אם החולים מפתחים נוגדנים ולכמה זמן הנוגדנים האלו מקנים חסינות.

המרפאה בשרון תנוהל ע"י מנהלי המחלקות וד"ר תמר גוטסמן, מנהלת השירות למניעת זיהומים, שטפלו בחולי הקורונה בשרון.

ד"ר דנה ילין, האחראית על המרפאה בבילינסון : "מטרת המרפאה היא ללוות, לטפל ולתמוך רפואית במבריאים לטווח הארוך"

המרפאה תתן מענה לסיבוכים השונים כגון פגיעה ריאתית, פגיעה בלב ובכלי הדם, הפרעה נוירולוגית, ירידה תפקודית ואף הפרעות דחק כתוצאה מהמחלה.

מחלת הקורונה החדשה (19COVID-) התפרצה כמגיפה עולמית לפני כארבעה חודשים. תסמיני הנגיף והשפעותיו לטווח הקצר והארוך נלמדים כעת על ידי מיטב המומחים. מרפאות המבריאים ממחלת הקורונה הנפתחות במרכז רבין, מהראשונות בישראל. מטרות המרפאה מעקב, ייעוץ וטיפול רפואי במחלימי קורונה בדרגות חומרה שונות (החל ממחלה קלה ועד מחלה קשה עם הנשמה ו/או אשפוז בטיפול נמרץ).

במרכז רפואי רבין נפתחו 2 מרפאות מעקב וטיפול: בבית חולים השרון שהיה בית החולים הייעודי לטיפול בחולי קורונה בחודשיים האחרונים יטופלו במרפאה החולים שהיו מאושפזים בבית החולים ובבילינסון תפעל מרפאה שתתן מענה לכלל חולי הקורונה בישראל המעוניינים לבוא לבדיקת מעקב

מטופלים שיופנו למרפאה יעברו בירור מעמיק על ידי מנהל מחלקת קורונה ורופאה למחלות זיהומיות, ויופנו על פי שיקול דעת לייעוץ מומחים בתחומים שונים, לצורך מתן מענה טיפולי לכלל הבעיות הרפואיות העלולות להיווצר עקב המחלה. במרפאה מומחים מתחום ריאות, טיפול נמרץ, רפואת הלב, מערכת העצבים, גריאטריה, רוקחות קלינית ומקצועות שיקומיים מגוונים: פיזיותרפיה, תזונה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.

נשים שחלו בזמן ההריון יעברו הערכה של מומחים מיחידת אם ועובר ויעברו למעקב קבוע של היחידה עד הלידה. מומחים מביח השרון ששינה את ייעודו לטיפול בחולי קורונה בשיא המגיפה בארץ יהיו חלק מיועצי המרפאה ובכלל זאת, ד"ר תמר גוטסמן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית חולים השרון. ד"ר גוטסמן ליותה וייעצה לכלל חולי הקורונה בבי"ח השרון בחודשים האחרונים והיא מרכזת את מירב הידע הניתן בנוגע למחלה ולתופעות
הלוואי, הידועות כיום.

מטופלים שחלו והוגדרו במצב בינוני וקל יעברו בירור מקיף על ידי רופא למחלות זיהומיות על פי שיקול דעתו, יופנה לייעוץ מומחים בתחומים השונים בכדי לטפל בכלל הבעיות הרפואיות העלולות להופיע כתוצאה מהמחלה, רופא ריאות יבדוק את תפקודי הריאות של המטופל, פיזיותרפיסט ועובד סוציאלי למטרת ביצוע הערכה פסיכוסוציאלית ומרפא בעיסוק שיבצע הערכה שיקומית על מנת להחליט האם יש צורך בשיקום תפקודי כדי לחזור לשגרת חיים כפי שהיה טרם המחלה. במידת הצורך יעבור המטופל בדיקה מקיפה על ידי קרדיולוג, נוירולוג, גריאטר ועל ידי רוקח קליני- מאחר וחלקם טופלו בתרופות ניסיוניות ויש צורך להמשיך מעקב של רוקח קליני.

מחלימים שהוגדרו במצב קשה יעברו בירור מקיף על ידי רופא למחלות זיהומיות, רופא טיפול נמרץ, הערכה תזונתית ו/או תפקודית- כיון שהמחלה מתאפיינת בירידה משמעותית במשקל מבוגרים שחלו עלולים להגיע למצבי תת תזונה ו/או חסר תזונתי. רופא ריאות שיבדוק את תפקודי הריאות של המטופל, פיזיותרפיסט ועובד סוציאלי למטרת ביצוע הערכה פסיכוסוציאלית ומרפא בעיסוק שיבצע הערכה שיקומית על מנת להחליט האם יש צורך בשיקום תפקודי כדי לחזור לשגרת חיים כפי שהיה טרם המחלה. במידת הצורך יעבור המטופל בדיקה מקיפה על ידי קרדיולוג, נוירולוג, גריאטר ועל ידי רוקח קליני- מאחר וחלקם טופלו בתרופות ניסיוניות ויש צורך להמשיך מעקב של רוקח קליני.

או חסר תזונתי. רופא ריאות שיבדוק את תפקודי הריאות של המטופל, אקו לב, בדיקת קרדיולוג, נוירולוג ורוקח קליני, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי וריפוי בעיסוק שיבצעו הערכה שיקומית והערכה פסיכוסוציאלית.

נשים שחלו בזמן הריון יעברו בנוסף הערכת רופא זיהומיות ביחידת אם ועובר ויעברו למעקב קבוע של היחידה עד הלידה

ד"ר דרור דיקר מנהל מחלקה פנימית ד קורונה "בחלק מחולי הקורונה התפתחה תחלואה ריאתית שנעה בין תחלואה קלה ביותר ולבין תחלואה קשה, יש צורך במעקב ולעיתים טיפולי פיזיותרפיה. מלבד ההיבט הריאתי קיימים היבטים נוספים עם השלכות לטווח ארוך: לא ידוע אם החולים הללו מפתחים נוגדנים ולכמה זמן הנוגדנים האלו מקנים חסינות, עיקר המעקב יתמקד בנושא התפתחות עקומות הנוגדנים. מחלות הרקע הם נושא נוסף המחייב התייחסות ומעקב קפדניים – גורמי הסיכון העיקריים של המחלה: סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה. אנחנו מתמחים בנושא ועוקבים אחר החולים בקפדנות כיוון שהם עלולים לצאת מהאיזון. 12 חולים שלנו היו סוכרתים ויצאו מאיזון בזמן המחלה, רכשנו מכשירי ליברה לניטור ערכי הסוכר ללא דקירות. ככלל כ- 30 אחוז מכלל חולי הקורונה בישראל היו סכרתיים

כ- 25 אחוז מחולים הקורונה ביטאו פגיעה לבבית שעדיין לא ברור משמעותה -האם חולפת או תמידית, גם פה נצטרך לתת את הדעת ולבחון משמעויות עם הקרדיולוגים. בנוסף ידוע לנו על שינויים בטעם וריח ונקיים מעקב לבחינת הנושא- האם זו פגיעה תמידית או אירוע חולף.

תמיכה נפשית הוא ממד נוסף חשוב שקיים בקרב אוכלוסיית החולים. צריך לזכור כי חולים היו מאושפזים בתנאי הסגר וחוסר ודאות . קיים פחד מפני הלא נודע ובנוסף טיפלו בהם שבועות ארוכים מטפלים שפניהם לא היו גלויים, לכל אלו צפויות בהפרעות דחק

עניין נוסף בו ניתן מענה הוא פיזיותרפיה- חולים מבוגרים רבים נחלשו ברמת שריר ושלד במהלך אשפוז .

הרופאה האחראית על המרפאה בבילינסון , ד"ר דנה ילין, מהיחידה למחלות זיהומיות בבילינסון: "לשמחתנו מרבית החולים במחלת הקורונה יחלימו מהמחלה באופן מלא בטווח הקצר. עם זאת, עדיין לא ידוע מהן ההשפעות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה על בריאותם הגופנית והנפשית של מי שחלו במחלה. על כן, יש צורך במרפאה המרכזת מגוון גדול של אנשי מקצוע להערכה וטיפול במבריאים ממחלה חדשה זו. מרפאת המבריאים משלבת בין מומחים למחלות זיהומיות ומומחים ממקצועות ומתחומים אחרים, ותתן מענה מלא ומולטידיסיפלינארי".

המרפאות מיועדת למבוטחי כלל קופות החולים, בהפנייה של רופא מטפל וטופס 17 לאשפוז יום פנימי