העתירה כנגד שר האוצר, רשות מקרקעי ישראל ועוד שורה של משיבים, שוטחת את מצוקתם של תושבי האזור ואת דרישותיהם מבג”ץ, לנוכח התנהלות דורסנית בכל הנוגע לבנייתן של אלפי יחידות דיור בדמות שכונות שלמות במתחם המחנה הצבאי סירקין ומתחם כפר סירקין-דרום. מדובר במהלכים בלתי מקובלים כלפי כלל הציבור, שכעת פוגעים באופן ישיר גם בתושבי הכפר וגם בתושבי בפתח תקווה, אשר סובלות מקטסטרופה תחבורתית כבר כיום לאור בנייה מאסיבית שממילא מאפיינת את האזור.

התכניות של קבינט הדיור ושר האוצר לעתידו של כפר סירקין יוצרות “טבעת חנק” של עוד 12,000 יחידות דיור ועוד אלפי מטרים של שטחי מסחר, מה שיגרום הלכה למעשה להקמת “יישוב חדש”, בניגוד לחוק הותמ”ל האוסר על כך, ובפרט ביישוב כפרי שיימחק תוך התעלמות משיקולים רלוונטיים של פיתוח תשתיות, וגדיעת מסורת של 80 שנות חקלאות.

הדיון על גורלם של מתחמי-ענק מסוג זה התחיל, כמקובל, בוועדת התכנון המחוזית, תוך הדיינות עם גורמים מקצועיים רלוונטיים וקבלת חוות דעת והסתייגויות מפי מהנדסי ערים ותחבורה. אולם לאור התרעתם על הסכנות התעבורתיות שטומנת התכנית לאזור כולו, התקבלה החלטת-בזק של כחלון וקבינט הדיור להעביר את הדיון במחטף לותמ”ל.

במסגרת העתירה, שהוגשה בידי עו”ד שידלובסקי אור וטיכו ממשרד כספי ושות’ ועוה”ד מאמו ופריד ממשרד אגמון ושות’, עומד הטיעון המרכזי ולפיו העברת הנושא לותמ”ל, ועדה שנועדה להעביר החלטות הרחק מעיני הציבור ולהדוף את ההסתייגויות כלפיה, התקבלה בחוסר סמכות ותוך שהיא מבוססת על תשתית עובדתית חסרה שהוסתרה ממקבלי ההחלטות, דוגמת תכנית מתאר ארצית ומחוזית.

עוד חשוב לציין, כי ההחלטות מתקבלות כל זמן שמתנהלת תביעה של בעלי הקרקעות בכפר סירקין כנגד רמ”י, בדרישה למנוע את הפקעתן של אדמות פרטיות לצורך הקמתן של אותן אלפי יחידות דיור. פירוש הדבר הוא מכת מוות לענף החקלאות בכפר, רמיסת ערכי טבע ונוף בסיסיים ויותר מכל פגיעה אנושה בפרנסתם של חקלאי הכפר שייוותרו כעת ללא משלח יד מבלי שניתנה להם כל זכות שימוע.

לנוכח החיפזון הקיצוני שבו התקבלו ההחלטות והדרך הדורסנית בה מטופלת הפקעת האדמות, דורשים כעת התושבים, ראשית, להוציא צו הקפאה האוסר על קבינט הדיור לקדם כל הליך תכנוני הנוגע לאזור – עד להכרעה בעניינם. שנית, להורות למדינה להחזיר את הדיון להליך הבירוקרטי המקובל בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כיאה להחלטות הרות גורל מסוג זה.

העותרים מבקשים להבהיר כי תושבי האזור מודעים לצורך בפתרון בעיית הדיור בישראל, אולם דורשים בנייה מתונה ושקולה, וכזו שתכלול מענה לקטסטרופה התחבורתית שפוקדת את האזור, לצד פיתוח תשתיות, חינוך, בריאות, חשמל וכו’, מתוך הבנה שמי שיצטרך להתמודד עם הכשלים שלה ביום המחרת הם התושבים עצמם.