תענית אסתר
- מתענים בי”ג באדר. אם חל פורים ביום ראשון מתענים בחמישי שלפניו. בתענית זו מקילים למעוברות, מניקות ולחולים שאין בהם סכנה. הבריאים לא יפרשו מהציבור (שו”ע ורמ”א או”ח סימן תרפו סעיף ב).
זכר למחצית השקל
- קודם מנחה בתענית אסתר, ויש הנוהגים קודם קריאת מגילה בליל פורים, יש ליתן ג’ חצאים של מטבע הנהוגה במדינה באותו זמן (רמ”א סימן תרצד סעיף א). המהדרים נותנים מטבע של כסף (כף החיים שם סעיף ז). הספרדים נוהגים לתת ערך שווה לשלושה דרהם כסף טהור שהם כעשרה גרם כסף טהור (כיום שוה ערך ל – 22 ש”ח).
- מנהג לתת בעד ילדיו הקטנים ואפילו עובר במעי אמו, ואם כך החל לנהוג לא יפסיק.
- יש להזהר לומר: זכר למחצית השקל.
ליל פורים
- בליל פורים נכנסים לבית הכנסת בבגדי שבת ויו”ט (משנ”ב סימן תרצה ס”ק ג).
- אסור לאכול קודם קריאת המגילה (רמ”א סימן תרצב סעיף ב).
- במוצאי שבת יבדיל לאחר קריאת המגילה (שו”ע סימן תרפז סעיף ב).
- בתפילת ערבית אומרים “על הניסים” וכן בתפילות שחרית ומנחה. שכח לומר ונזכר לאחר שאמר “ברוך אתה ד'” (הטוב שמך ולך נאה להודות) אינו חוזר, וגומר “שים שלום” (או “שלום רב”) ולפני “יהיו לרצון” אומר: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותנו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי וכו’. (סימן תרצג סעיף ב ובסימן תרפב משנ”ב ס”ק ד).
- כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה בליל וביום ט”ו באדר. לכן בירושלים כך נוהגים (סימן תרפח).
- תושב ירושלים הנמצא באזור הפרזים הקוראים בי”ד, אם כשיצא מירושלים חשב לחזור אליה בי”ד בבוקר מתחייב בפורים של י”ד (משנ”ב שם ס”ק יב. אך לדעת החזון איש אין דעתו בשעת היציאה מירושלים קובעת אלא דעתו בליל י”ד). אם נמלך וחזר לפני עלות השחר של יום י”ד קורא רק בט”ו (משנ”ב שם בשם הט”ז).
- תושב ירושלים הנמצא באזור הפרזים ונהג שם את כל מצוות פורים ומגיע לירושלים לפורים דט”ו חייב בכל מצוות היום, אך לספרדים לא יברך ברכות המגילה (כף החיים שם סעיף כט) ולאשכנזים יברך (ביאור הלכה ד”ה בן עיר).
- הכל חייבים בקריאת מגילה, אנשים ונשים, ואת הקטנים שהגיעו לגיל חינוך מחנכים לשמוע את הקריאה בציבור (סימן תרפט).
- יזהר לשמוע היטב את המגילה כסדרה מבעל הקורא. אם לא שמע כמה פסוקים יקרא ממגילה כשרה, ואם אין לו – אף ממגילה שאינה כשרה, ויזדרז לשומעה מבעל הקורא (סימן תרצ).
יום הפורים
- זמן קריאת מגילה מהנץ החמה עד שקיעתה.
- אסור לאכול קודם קריאת המגילה אפילו התפלל כבר.
- נהגו האשכנזים לברך שהחיינו על קריאת המגילה ביום ולכוון להוציא בזה מצוות היום הנוספות, אך הספרדים אינם מברכים שהחיינו בבקר (סימן תרצב ומשנ”ב שם).
מתנות לאביונים
- כל אדם, איש ואשה, חייבים לתת מתנות לאביונים – מתנה אחת לעני אחד ועוד מתנה לעני אחר. לפי חלק מהדעות די שמתנה תהיה שווה פרוטה, אך לפי דעות אחרות צריך לתת כשעור פת לסעודה דהיינו 180 גרם פת, וכך נהגו הספרדים.
- מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודת פורים ובמשלוח מנות לרעהו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח את העניים, יתומים ואלמנות, ונמצא מתדמה לשכינה שנאמר “להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים” (משנ”ב תרצד ס”ק ג).
- אין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט יד נותנים לו (סימן תרצד סעיף ג).
משלוח מנות
- חייבין לשלוח מנות איש לרעהו ואשה לרעותה, שתי מנות לאחד/ת (סימן תרצה סעיף ד).
- מנה אחת של אוכל ומשקה נחשבת לשתי מנות, אך לא שני משקאות (משנ”ב תרצה ס”ק ב).
סעודת פורים
- הכל חייבין בסעודת פורים, בין איש בין אשה. סעודה אחת לפחות ביום הפורים. טוב לחוש לפוסקים המצריכים פת בסעודה זו (שו”ע ורמ”א סימן תרצה סעיף א). בסעודת הלילה לא יוצאים ידי חובת סעודת פורים (שו”ע שם).
- נהגו הספרדים (על פי המקובלים) לעשות סעודה בבוקר שחרית. גם לדעת הרמ”א אפשר לעשות כך לכתחילה, אך כתב הרמ”א שאם התחילו את הסעודה אחר חצות יקדימו להתפלל מנחה (רמ”א סימן תרצה סעיף ב).
- טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה ואף בסעודה עצמה. יש להקפיד שלא תהא סעודת הוללות אלא ישמח בה שמחה של מצוה, ויאמרו בה דברי תורה (רמ”א סימן תרצה סעיף ב, משנ”ב וביאור הלכה שם).
- מזכירים “על הניסים” בברכת המזון. אם שכח ונזכר לאחר שאמר “ברוך אתה ד'” (על הארץ ועל המזון) אומר ב”הרחמן”: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותנו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי וכו’.
- נמשכה סעודתו עד הלילה אומר “על הניסים” בברכת המזון, בין במוצאי י”ד ובין במוצאי ט”ו, שכן הולכים אחר תחילת סעודתו (סימן תרצה סעיף ג), ואם התפלל תפילת ערבית לפני ברכת המזון לא יאמר “על הניסים” (משנ”ב ס”ק טו).
- בברכה מעין שלש אינו מזכיר מעין המאורע (שו”ע או”ח סימן רח סעיף יב).
- אין היתר כלל לבייש שום אדם בפורים ועוון חמור הוא של המלבין פני חבירו ברבים. בוודאי אסור לבייש תלמידי חכמים.
דיני אבילות בפורים
- אין אבילות בפרהסיא נוהגת בפורים (שו”ע יו”ד סימן תא סעיף ז ורמ”א או”ח סימן תרצ).
- אבילות בצנעה נוהגת, כגון רחצה וכיוצ”ב.
- אבל בתוך שבעה – בליל פורים עדיף שיקיים מנין בביתו לקריאת מגילה ולספרדים מותר לילך לבית הכנסת. וביום הפורים שזה עיקר מצות הקריאה ילך לבית הכנסת (סימן תרצו משנ”ב ס”ק טז).
- אבל לאחר שבעה – מקיים את כל מצוות הפורים, כולל סעודת פורים משפחתית או עם אנשים הרגילים אצלו בכל סעודת פורים בשנים אחרות.
- למנהג אשכנז אבל לא יהיה בעל הקורא, ואם אין אחר בקיא, יכול לקרוא אך לא יברך מפאת ברכת שהחיינו. ולספרדים גם אבל יכול לברך (משנ”ב סימן תרצב ס”ק א).
- למנהג אשכנז אין לשלוח לאבל משלוח מנות אלא ביחד עם אנשי ביתו שאינם אבלים.
