שי הלל הקטנה נולדה בבית חולים רמב”ם בניתוח קיסרי בשבוע ה־37, כשלאחר הלידה איבחן רופא הילדים שחלתה בצהבת, שמקורה בבעיה בכבד. שי נשארה באשפוז, במהלכו בוצעה לה ביופסיה מהכבד שהעלתה כי היא סובלת מבילי אטרזיה – תסמונת שסובל ממנה אחד ל־15,000 תינוקות ומתבטאת בחסימת דרכי המרה.
חסימה זו גורמת להפעלת לחץ תמידי על הכבד, דבר שמוביל בסופו של דבר לשחמת הכבד ולאי ספיקה שלו. בעקבות כך, הוחלט על ביצוע ‘ניתוח קסאי’ בתינוקת, שבמהלכו יוצרים מעקף, מחברים את דרכי המרה ישירות למעי, ובכך מאפשרים ניקוז תקין של נוזל המרה למערכת העיכול.
לאחר הניתוח שוחררה שי הלל לביתה, אלא שימים ספורים אחר כך התחילה לדמם וחזרה לבית החולים. בבית החולים גילו ההורים שהכבד של שי באי ספיקה וקרוב לקריסה, והיא חייבת לעבור השתלת כבד להצלת חייה. שי הועברה למרכז שניידר, שם בוצע הניתוח שהעניק לה את חייה במתנה.
את אונת הכבד קיבלה שי מדודתה מצד אביה שנמצאה מתאימה. ההשתלה שארכה כ-8 שעות, בוצעה בהובלתו של ד”ר מיכאל גורביץ, מנהל יחידת השתלות כבד, בשיתוף ד”ר סיגל אייזנר, מנהלת יחידת השתלות כליה יחד עם צוות מערך ההרדמה, בניהולה של ד”ר ילנה צייטלין.
