שאלה: אנו מרגישים מוצפים. יש לנו ילד בן שנתיים וחצי, אנו חושבים שההתפתחות שלו אינה תקינה. התחלנו לקרוא ולחפש מידע בנושא, קבענו גם תור לרופא התפתחותי אולם לעיתים נראה לנו כי אולי הגזמנו. מצד אחד- חומרים אליהם אנו נחשפים מתארים לעיתים ילדים נמוכים יותר מהילד שלנו. מצד שני- איננו רוצים חלילה לעכב יותר את התקדמותו ולמנוע ממנו מסגרת לימודים וטיפולים מתאימים. כיצד נהיה בטוחים בצדקת דרכנו?

תשובה: אכן בעבר, מידע מקצועי לא היה נגיש להורים אלא היה נמצא אצל גורמי הרפואה והטיפול. כיום, כל הורה יכול לשמוע, ללמוד ולהתעדכן במידע מחקרי וטיפולי. זו מציאות שאיננו יכולים לשנותה. אולם עלינו ללמוד להיעזר בחומרים המוצעים ולא להיות מוצפים.

הדרך לעשות זאת היא לעצור, להקשיב לעצמנו ולסנן את המידע שנקלט. קריאת ידע רב, שיחה עם ידידה, התייעצות עם אמא או אחות גורמים לנו לרעש פנימי. בנוסף למידע שמתקבל במח מתעורר גם הלב. וללב יש שפה ואמירה משלו. לעיתים הוא גורם לנו לקחת צעד אחורה, לעיתים הוא דווקא מגביר באופן כמעט אובססיבי את הצורך שלנו לחפש עוד ועוד מידע.

לכן, לאחר כל קריאה או שיחה כזו עלינו לנסות ליצור שקט פנימי. יעיל מאוד לעשות זאת על ידי שקט חיצוני: כוס קפה, פינה נעימה ומרגיעה ואז לסנן מהם הספקות שעלו בי? מהו המידע הקוגניטיבי שמטריד אותי ומה החלק הרגשי שמשפיע?

כך ההגעה שלנו להתייעצות עם רופא התפתחותי או כל גורם מקצועי אחר תהיה ממקום ברור ורגוע וודאי נוכל להגיע להכוונה מדויקת עבור המסגרת והטיפולים שיקדמו את ילדנו היקר.

לפרקים ותכנים נוספים בנושא חינוך מיוחד לחצו כאן>>

הכותבת: הגב‘ חדוה יודקביץ, מנהלת ”גני מפתח“ מבית ‘מעין החינוך התורני פ”ת’ ומנחה דידקטית. בעלת תואר בחינוך מיוחד ומומחית בהתפתחות שפה ולמידה. מרצה ומנחה מעל 15 שנים בסמינרים להכשרת מורות וגננות.

גם לכם יש שאלה בתחום ה“עיכוב ההתפתחותי“?
לשליחת שאלה בוואטספ לחצו כאן>
לשליחת שאלה באימייל כתבו כאן את שאלתכם:

המדור בשיתוף “גני מפתח” חינוך מיוחד לילדים בעלי עיכוב התפתחותי גנים יעודיים לציבור המסורתי, הדתי והחרדי בפתח תקווה.