לאורך ההיסטוריה סרטן "נשי" (למשל סרטן השד וסרטן צוואר הרחם), נחשבו מצד אחד לטאבו מסוים ומנגד למוקד ניסויים קליניים רבים. לאורך השנים האחרונות, עם התפתחות התנועה הפמיניסטית ואיתה גם כניסה של נשים רבות לתחומי הרפואה והמחקר הרפואי והירידה ברמת ה"בושה" להיות חולה בסרטן נשי, החלו לפתח טיפולים, בדיקות וחיסונים ייעודיים לסרטנים אלו. אחת הבדיקות הללו הינה בדיקת פאפ.
מהי בדיקת פאפ?
מדובר בבדיקת משטח צוואר הרחם, כשבפועל נלקחים תאים מאזור צוואר הרחם והם נבדקים בכדי לחפש שינויים תאיים טרום סרטניים אשר יכולים להעיד על תאים טרום סרטניים או סרטניים.
בבדיקה, אשר מתבצעת אצל רופא הנשים, הרופא לוקח דגימה מאזור צוואר הרחם, זאת על ידי שפשוף קל של האזור.
למה הבדיקה חשובה
כפי שכבר הבנו בדיקת הפאפ מאפשרת גילוי מוקדם של תאים שעתידים להפוך לסרטניים. כדי להבין את החשיבות של הגילוי המוקדם, נבין את התהליך הסרטני.
במקרה של סרטן צוואר הרחם, תאי עור (אפיתל) באזור צוואר הרחם, נדבקים בווירוס הפפילומה (הוא נחשב לסיבה העיקרית להופעת סרטן מהסוג). הדבקה זו במקרים רבים אינה גורמת לתסמינים ולכן האישה יכולה להעביר שנים ארוכות ללא ידיעה על כך שהיא נדבקה. במהלך השנים הללו, מתחוללים שינויים גנטיים קטנים בתאים שנדבקו. מרבית השינויים הללו אינם משפיעים על צורת התא או על ההתנהגות שלו. הוא בעצם נשאר תא בריא.
בשלב מ��וים, שיכול לקרות אחרי חודשים או שנים רבות מרגע ההדבקה התאים הופכים לתאים טרום סרטניים, מדובר בתאים שעדין לא התחילו את תהליך הגידול המשמעותי אך יש להם פוטנציאל להפוך לתאים סרטניים. גם שלב זה יכול לקחת חודשים ושנים ארוכות שבמהלכן לאישה אין אף סימפטום אשר מעיד על השינויים הללו.
בשלב הסופי התאים הופכים לתאים סרטניים והגידול מתחיל להתפתח בקצב מהיר. בשלב הזה מתחילים הסימפטומים וכתוצאה מהם גם גילוי המחלה. טיפול בגידול גדול ומפותח דורש בדרך כלל כריתה של האזור הנגוע וטיפולים כימותרפיים.
ביצוע תדיר של בדיקת הפאפ מאפשר לזהות את התאים בשלבים המוקדמים מאוד, גם בשלב שאין תאים טרום סרטניים אלא רק תאים שנדבקו בווירוס הפפילומה וכן בשלב בו התאים כבר הפכו לטרום סרטניים.
זיהוי מוקדם וטיפול
הזיהוי המוקדם מאפשר גם את הטיפול המוקדם. אם בשלב הגידול, מדובר על צבר גדול של תאים סרטניים שהתפשטו. בשלב הטרום סרטני, מדובר בצבר קטן בלבד אשר ניתן להסרה בשיטות כירורגיות שונות שברובן אף ניתן למנוע פגיעה בצוואר הרחם עצמו.
כל כמה זמן יש לעשות את הבדיקה
כפי שכבר הבאנו התהליך הסרטני יכול לקחת שנים רבות ולכן ההמלצה הינה ביצוע בדיקת פאפ שגרתית כל 3 שנים, החל מגיל 25 ועד גיל 65. במקרה של אישה אשר נמצאת בקבוצת סיכון (למשל מי שהתגלה כי היא נדבקה בווירוס הפפילומה), צריכה להתייעץ עם הרופא הנשים המטפל לקבל את המלצתו.
הסיבה שנשים רבות מפחדות/נמנעות מהבדיקה
למרות שהחשיבות הברורה של בדיקת הפאפ והעובדה כי מדובר על בדיקה פשוטה וקלה יחסית. ישנן נשים רבות אשר מפחדות ונמנעות מביצוע הבדיקה. הסיבות להימנעות הזו מתחלקות לסיבות הקשורות בפחד מצד אחד ובחוסר ידע מנגד.
אם ננסה לבחון את הסיבות הללו נראה שברוב המקרים, נשים פשוט לא יודעות כלל על קיומה וחשיבותה של בדיקה זו. בשביל לפתור את הבעיה הזו ישנו צורך בהסברה מורחבת על ידי רופאי הנשים (תהליך שכבר החל), והמלצה מהם לביצוע הבדיקה.
הסיבה השנייה קשורה בפחד, מצד אחד יש את אלו שמפחדות מהגילוי. מעין הרגשה של אם אני לא אדע זה לא יקרה ולא יפגע מי. מדובר בפחד שמזיק היות ודווקא הגילוי המוקדם הוא זה שיכול להציל חיים.
הפחד השני, קשור לפחד מפני הבדיקה עצמה אצל הרופא, בין אם בגלל בושה מפני הבדיקה או מהכאב שהיא יכולה לגרור. בשביל להיפטר מפחד זה, ניתן ללכת לרופאה.
בכל מקרה, אני מאמינה שעל פחדים צריך להתגבר, בעיקר אם הפעולה הזו יכולה להציל חיים. לכו להיבדק!
את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים בכיר.
