כשמדברים עם איציק סבאג מנהל ארגון ‘שבת של חסד’ ומנהל פניות הציבור של ש”ס בפתח תקווה, קשה להחליט אם מדובר בארגון של חסד והתנדבות או ארגון של ניסים והשגחה פרטית. אבל נתחיל מהתחלה.

הפניה הראשונה לארגון ‘שבת של חסד’, הגיעה דרך משה ארבל, ראש המטה של שר הפנים הרב אריה דרעי, עוד לפני שהוקם הארגון. זאת היתה פניה ממשפחה מאלעד, שהחליטו כמוצא אחרון לבקש עזרה לקראת שבת המתקרבת והבית ריק לחלוטין. ארבל, פתח תקוואי מוכר, העביר את הפניה לקבוצה של בכירי והנהגת ש”ס בפתח תקווה. “מכאן מתחילה כל ההיסטוריה של הארגון, וזה הדבר שמייחד אותו”, אומר איציק סבאג מנהל הארגון.

תוך שעות בודדות, החברים בקבוצה ארגנו רכבים מלאים בכל טוב שכלל שפע של אוכל מוכן לשבת, מזון יבש, קופסאות שימורים, מאפים וסכום כסף מזומן. בדרך מפתח תקווה לאלעד, הם הספיקו לעצור לקנות זר פרחים שיעניק תחושה טובה למשפחה.

“הגענו עם כל החבילות לבית של המשפחה ביום שישי אחר הצהריים” מספר סבאג בשיחה עם פתח תקוואי “פתחה לנו את הדלת ילדה בת 5, לבושה בתלבושת בית ספר. כשהיא הבינה מי אנחנו ומה הבאנו, היא צעקה לתוך הבית “אמא, יופי יש לנו אוכל לשבת”. המשפט הזה גמר אותי. הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף לבטן והרגע הזה נחרט לי בזכרון” מתאר איציק. גם בהמשך השיחה ניכר עד כמה תמונת הילדה בת ה5 בתלבושת בית הספר, חקוקה בזיכרונו ומשפיעה עליו.

במוצאי שבת, הוא כבר הודיע לחברים על הקמת הארגון, שהתחיל כקבוצת ווטסאפ. “אמרתי לחברים שלי, אם אנחנו רוצים להיות חברתיים, נעשה את זה עד הסוף. הקבוצה שהקמתי היא קבוצת החסד של ש”ס בפתח תקווה”.

ומאז הארגון שלכם מספק אוכל מוכן לשבתות למשפחות מעוטות יכולת?

“קראנו לארגון שלנו ‘שבת של חסד’, אבל אנחנו עוזרים בכל פניה שמגיעה אלינו. ולצערי זה הרבה מעבר לאוכל לשבתות. החסדים שמתגלגלים בקבוצה ובארגון כוללים מאות מנות קמחא דפסחא השנה ושנה שעברה, תנורים ומקררים למשפחות קשות יום, רכישת תפילין לנער בר מצווה, ערב התרמה לארגון לילדים חולי סרטן ועוד אינספור מקרים של עזרה והתנדבות מכל הלב”.

מבחינת סבאג, הדבר שהכי מאפיין את הארגון, זה אופי החברים בו – הנהגת ש”ס העירונית. הוא עצמו שמוגדר כ”קצין המבצעים” של התנועה בעיר, ומקורב לרבנים ואישי הציבור המרכזיים בעיר – מנהל את הקבוצה שדרכה פועל הארגון. החברים בארגון ובקבוצה הם החל מסגן ראש העיר אוריאל בוסו, דרך הרב אליהו גינת, ועד בכירים נוספים ומנהלי הרובעים בעיר מטעם ש”ס. “אין הרבה מקומות בארץ שסגן ראש העיר מתנדב בעצמו. הוא מקבל הודעה בקבוצה שיש אוכל מוכן לאיסוף וצריך מישהו זמין שילך לקחת והוא הולך ולוקח ומביא את זה בעצמו למשפחה הנזקקת. אצלנו – עם הרב בוסו – אתה רואה את זה” הוא מתאר בגאווה.

מי מממן את הפעילות שלכם?

“יש לנו שותפים קבועים כמו מסעדת בישולים ומסעדת בישולים למהדרין, שמעבירים לנו כמויות מזון מוכן שנשאר להם, החברים בקבוצה שפותחים את ידם ואת ליבם לכל בקשה, והרבה סייעתא דשמיא והשגחה פרטית.

“למשל, יום חמישי אחד קיבלנו פניה בשעה 22:00 בלילה על משפחה מטבריה שיש להם ילד שעובר טיפול כימותרפי בתל השומר והיא גרה בשכירות בדירה בשכונת עמישב. הדירה שלהם ריקה לחלוטין, בלי מיטות, וריהוט מינימלי אבל הדבר הדחוף הוא: מקרר בשביל שהאוכל ישמר להם. התחייבנו לדאוג להם, למרות שלא היה לנו מושג איך ומאיפה נשיג מקרר. 

“למחרת, ביום שישי, אשתי שולחת לי הודעה מהגן שבו היא עובדת, שאחת האימהות בגן שאלה אותה אם יש לה למי לתרום שתי מיטות חדשות. החלטתי לקחת את המיטות בשביל המשפחה הזאת, תוך כדי שאנחנו ממשיכים לחפש עבורם מקרר. כשסיימנו להעמיס את המיטות, שואלת אותי בעלת הבית בדרך אגב, אם יש לי מה לעשות גם עם מקרר. קפצתי על המציאה וביום שישי אחר הצהריים המשפחה קיבלה גם מיטות וגם מקרר”.

סיפורי ההשגחה הפרטית והניסים, מלוות את השיחה המיוחדת עם איציק. לרגע אפשר לשכוח שמדובר בראיון ולחשוב שאנחנו נמצאים בעיצומה של שיחת חיזוק. אם זה במציאת תורמים בהשגחה פרטית מופלאה, או אישורים בירוקרטיים שמסתדרים באופן ניסי.

מה הכוח שמניע אותך?

“בראש ובראשונה, הנתינה לזולת. אנחנו קבוצת החסד של פתח תקווה ולכן אנחנו עוזרים לכל תושב ולכל פונה. בנוסף הסימנים השמימיים, שאני מקבל לאורך כל הדרך מבהירים שאנחנו עושים את מה שצריך לעשות.

“הייתי לפני תקופה בארצות הברית ושכרתי רכב. כשרציתי להחזיר את הרכב, לא מצאתי את המפתחות. בכל מקום שחיפשתי לא מצאתי אותם. חברת ההשכרה הציעו לי להזמין פורץ שיעלה לי 500$ ועוד 500$ עבור מנגנון נעילה חדש. התחלנו לחשוב מה עושים, ואחד הידידים שלי הציע להזמין פורץ שהוא מכיר שיעלה רק 250$. בלית ברירה הסכמתי והפורץ אמר שהוא יגיע עוד 3 שעות.

“כשהמתנתי לפורץ, התקבלה הודעה בקבוצת הווטסאפ של הארגון, על ילד חולה שצריך לרכוש עבורו תפילין בעלות של 250$. במקום הודעתי שאני לוקח את התפילין על עצמי. עברו 3 דקות ואני מקבל טלפון מבעלת הדירה שאצלה שהיתי, שהיא מצאה מפתח ואולי הוא שלי. זה היה המפתח של הרכב”.